כל עסק שעובד עם תורים מחזיק מידע על לקוחות: שם, טלפון, ולפעמים תאריך לידה או הערות. הכלל המעשי פשוט: לאסוף רק מה שבאמת משמש אותך, לתת גישה רק למי שצריך, ולדעת איך להוציא את המידע החוצה.
עודכן לאחרונה: 21.9.2026
המדריך הזה הוא הסבר מעשי ולא ייעוץ משפטי. חוק הגנת הפרטיות בישראל חל גם על עסקים קטנים, והחובות המדויקות תלויות בהיקף ובסוג המידע. לשאלות ספציפיות כדאי לפנות לעורך דין.
זה הרגע שבו רוב העסקים מגלים שאין להם שליטה. אם לעובד היה יומן משותף וטלפון עם כל אנשי הקשר, הוא יוצא עם רשימת הלקוחות.
כשלכל עובד יש משתמש נפרד, אפשר לבטל את הגישה שלו ביום שהוא עוזב, והלקוחות נשארים של העסק. אפשר גם להגדיר שהעובדים לא רואים מלכתחילה את פרטי הקשר של הלקוחות.
מה שנדרש לתור: שם וטלפון של הלקוח, היסטוריית התורים שלו והערות שאתה כותב. שדות נוספים כמו שם משפחה, תאריך לידה או כתובת נאספים רק אם ביקשת אותם בהגדרות.
המידע שייך לעסק, ואפשר לייצא את רשימת הלקוחות לקובץ. הפירוט המלא נמצא במדיניות הפרטיות.
בלי אקסל בצד ובלי רשימות בטלפון הפרטי.
14 יום ניסיון חינם, בלי כרטיס אשראי.